יצא לכם פעם להשלים עם חבר או אח אחרי ריב ארוך ולהרגיש שוב קרובים? פעם, עם ישראל היה מחולק לשתי ממלכות נפרדות שלפעמים אפילו כעסו אחת על השנייה. כדי להראות לעם שיום אחד כולם יחזרו להיות מאוחדים בשלום, ה׳ מבקש מהנביא יחזקאל לעשות משהו מיוחד. הוא אומר לו לקחת עֵץ אֶחָ֔ד, כלומר חתיכת עץ, ולכתוב עליה מילים ששייכות לממלכת יהודה: לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו. שבט יהודה לא היה לבד, הצטרפו אליו שבטים כמו בנימין, שמעון ולוי, וגם אנשים בודדים משאר העם שבחרו להיות איתם. לאחר מכן, יחזקאל לוקח חתיכת עץ שנייה וכותב עליה לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽו. העץ הזה מסמל את הממלכה השנייה, שנקראת על שם אפרים כי המלך הראשון שלהם הגיע משבט זה. אצל יוסף ואפרים נכתב "כל בית ישראל" כי היו שם עשרה שבטים שלמים, ואילו אצל יהודה נכתב רק "בני ישראל" כי הצטרפו אליו רק אנשים מעטים מתוך אותם עשרה שבטים. מעניין לראות שהמילה חֲבֵרָו כתובה בספר בלי האות יו"ד, כאילו כתוב "חברו" בלשון יחיד, למרות שאנחנו קוראים אותה ברבים. הסיבה לכך היא כדי להדגיש עד כמה החיבור היה חזק. השבטים שהצטרפו ליהודה התחברו אליו כל כך טוב, עד שהם הפכו להיות ממש כמו שבט אחד וממלכה אחת שלמה ומאוחדת.
יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק ט״ז
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.