יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק ט״ז

ה' מצווה על הנביא, המכונה בֶן־אָדָם, לבצע פעולה סמלית המבשרת על איחוד מחדש של שתי הממלכות המפוצלות. עליו לקחת חתיכת עֵץ אֶחָד ולכתוב עליה לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו, המייצגת את ממלכת יהודה ואת הבודדים מיתר השבטים שהסתפחו אליה. לאחר מכן עליו לקחת חתיכת עֵץ אֶחָד נוספת ולכתוב עליה לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו, המייצגת את ממלכת ישראל שהונהגה על ידי שבט אפרים וכללה את יתר השבטים השלמים. כתיבת המילה חֲבֵרָו בלשון יחיד, על אף שהיא נקראת ברבים, מדגישה את ההיטמעות והאחדות המוחלטת של העם לקראת הגאולה.