יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק כ״ב

לאחר היסטוריה של מלחמות ופילוג בין ממלכת יהודה לעשרת השבטים, העם ישוב לארצו ויתאחד לישות מדינית אחת, כך שיהפכו לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. מעבר לביטול החלוקה המדינית, תיווצר גם אחדות חברתית ורוחנית, כאשר כולם יעבדו את ה' יחד והמעמדות הפנימיים בעם יתמזגו למשפחה שוויונית. על האומה ימלוך מנהיג משותף, ווּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ – מנהיג ראוי וישר שמידותיו הטובות יישמרו גם לאחר שיוכתר בפועל לְמֶלֶךְ. העם וְלֹא יֵחָצוּ, כלומר לעולם לא יחווה שוב פירוד וחלוקה, והחזרה על המילה עוֹד מדגישה כי איחוד זה אינו זמני אלא שריר וקיים לנצח.