ה' מציב בפני הנביא שאלה נוקבת האם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, כלומר האם נראה אפשרי שישובו לחיות בניגוד לדרך הטבע, או שמא אנשים אלו בכלל ראויים לכך מבחינה מוסרית. מאחר שיחזקאל הוא כהן, שאלת ה' בוחנת גם את ודאות אמונתו בנס, שכן רק אמונה מוחלטת בתחייתן תתיר לו להיטמא להן כדין פיקוח נפש. בתשובתו אַתָּה יָדָעְתָּ, מודה הנביא בענווה כי מבחינה טבעית אין לתחייה מקום, והיא תלויה אך ורק בכוחו האינסופי של ה' ובמידת הרחמים שלו. בכך יחזקאל משאיר לה' את ההכרעה אם הם ראויים לנס, ומבטא אמונה שלמה נטולת ספקות המתירה לו הלכתית להמשיך לפעול בסביבת העצמות.
יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק ג׳
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִֽחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.