הנביא מעיד וְהִנַּבֵּאתִי (כלומר, "והתנבאתי") ופועל בדיוק כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי ה', שכן רק מתוך ציות מוחלט הסכים לצוות על הנפש לעזוב את מנוחתה ולשוב לגוף שבור. בעקבות קריאתו לרוח מארבע כנפות הארץ, וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ, בלשון נקבה הרומזת לנפש, והגופות הדוממים וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם כצבא עצום ורב, חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. הקמת צבא זה ממחישה כי ה' יחיה בימות המשיח את עם ישראל שאיבד תקווה בגלות. בנוסף, מתיאור זה נלמד כי מתי חוץ לארץ יקומו מקבריהם בארצות הגלות וילכו לארץ ישראל על רגליהם, ולא יתגלגלו בצער תחת הקרקע.
יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק י׳
וְהִנַּבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נִי וַתָּבוֹא֩ בָהֶ֨ם הָר֜וּחַ וַיִּֽחְי֗וּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם חַ֖יִל גָּד֥וֹל מְאֹד־מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.