החזון הנבואי מציג תמונה שלמה של גאולה עתידית, השוזרת יחד ביטחון קיומי, הרמוניה טבעית והתעלות רוחנית נצחית. הבטחה זו מאגדת את כלל השלמויות, החל משלום פיזי ועד להשראת שכינה קבועה בתוך העם, באופן שיקרין על העולם כולו.
בראשית הדברים, מובטח כי הברית תהיה אותם, מילה שהפרשנים מבארים במשמעות של "אִתם" או "עמם" [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הבטחה זו לברית שלום מתפרשת במספר רבדים. במישור המדיני והחברתי, מדובר על ישיבה שקטה בארץ ללא קטטות ומלחמות, הן מצד האויבים מסביב והן בתוך העם פנימה [אברבנאל], תוך ביטחון מוחלט שלא יהיה עוד חורבן לעולם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. במישור הטבעי, הברית עולם מבטיחה סדר עולמי מתוקן שבו הגשמים יורדים בעתם והארץ נותנת את יבולה [אברבנאל]. מעבר לכך, יש המפרשים את ברית השלום כהרמוניה פנימית בתוך גוף האדם, שלום בין יסודות הגוף המונע מחלות, ומאפשר חיים ארוכים ושלמים בדרך הטבע [אהבת יהונתן].
באשר להבטחה וּנְתַתִּים, קיימות מספר גישות. יש המסבירים כי הכוונה היא לנטיעת העם במקומו בארץ ישראל לבלי מוט [מצודת דוד], או נתינת ברכה אלוהית מיוחדת [רד"ק]. לעומת זאת, גישה אחרת גורסת כי המילה מתייחסת לבריתות עצמן, כלומר ה' ייתן להם את הבריתות שהוזכרו [מלבי"ם, אברבנאל].
ההבטחה וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם טומנת בחובה סוד רוחני. בדרך כלל, חרדת הקודש מגילוי שכינה עלולה לפגוע בטבע האנושי וברבייה, אך כאן מובטח נס שבו גילוי השכינה העצום ידור בכפיפה אחת עם ריבוי טבעי של העם [אדרת אליהו]. יתרה מזאת, הריבוי האנושי עצמו מביא עמו בכל עת פנים חדשות של צדיקים לעולם, דבר המהווה סיבה בפני עצמה להשראת שכינה תמידית ומתחדשת [אהבת יהונתן].
לאחר ההבטחות הגשמיות, מגיעה פסגת הייעוד הרוחני: וְנָתַתִּי אֶת־מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. בניגוד לבית הראשון והשני שעמדו על תילם מאות שנים ספורות בלבד, המקדש העתידי יתקיים לנצח, כל עוד העולם קיים. יחד עמו תשוב השכינה, תחזור הנבואה, ויתגלו מחדש כל המעלות והקדושות שחסרו בבית שני [אברבנאל].
אולם, המקדש אינו רק מבנה פיזי. הפרשנים מעמיקים ומסבירים כי הקדושה תהיה בתוך בני האדם עצמם. ה' ישכון בתוך הצדיקים שיהוו בעצמם היכל לה' [אדרת אליהו]. כוונתם וטוהר לבם של ישראל יהיו כה שלמים, עד שתפילותיהם יתקבלו ישירות ברצון לפני ה', ללא צורך במלאכים מתווכים [אהבת יהונתן]. השראת שכינה זו תוכיח כי המקום הגיאוגרפי אינו הגורם הבלעדי לקדושה, אלא זיכוך הנפש והמעשים של העם [אהבת יהונתן].
לבסוף, שלמות פנימית ונצחית זו של עם ישראל לא תישאר ספונה בתוכם. כאשר אומות העולם יראו כי השכינה אינה מסתלקת מישראל, הם יכירו בקדושת העם, יקבלו על עצמם את האמונה בה', וידעו כולם את כבוד הבורא [אברבנאל, אהבת יהונתן].