השלמת תהליך הגאולה אינה מסתכמת רק בשיקום עם ישראל, אלא כוללת גם את ההכרה האוניברסלית של אומות העולם בקשר המיוחד שבין ה' לעמו. הכרה זו מתעוררת מתוך מציאות קבועה ונצחית לעין כל.
הגישה המרכזית בקרב הפרשנים מצביעה על קשר של סיבה ותוצאה. וְיָֽדְעוּ הַגּוֹיִם כי ה' הוא זה שהבדיל והקדיש את ישראל להיות לו לעם, וההוכחה לכך תהיה בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם, כלומר כאשר בית המקדש יעמוד בתוך העם באופן תמידי [מצודת דוד, צאינה וראינה]. מציאות עתידית זו תלווה באחדות לאומית של ישראל, תחת הנהגתו של מלך אחד שיכונן את מלכות השמים בארץ [ביאור שטיינזלץ].
משמעות עמוקה יותר לנצחיות המבנה נובעת מהעיקרון שכל דבר שנעשה ישירות על ידי ה', מתקיים לעד. הגאולה העתידית תתבצע על ידי ה' בעצמו ולא על ידי שליח. לכן, כאשר אומות העולם יראו שבית המקדש השלישי קיים בתוכם לְעוֹלָם, הם יסיקו מכך שהגאולה והקדושה האחרונה הגיעו ישירות מאת ה', ומסיבה זו הן נצחיות ולא יבוא אחריהן שעבוד נוסף [אדרת אליהו].