יחזקאל, פרק ל״ז, פסוק כ״א

הנביא מצטווה להמשיך את פעולתו הסמלית, וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בעודו אוחז בעצים בידו. ה' מבטיח תהליך גאולה מדורג, שבו תחילה הוא לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם המרכזיים שאליהם גלו, ולאחר מכן מתקיימת ההבטחה וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, האוספת אותם מכל צד ומכל שאר הארצות שאליהן התפזרו. אף על פי שהיציאה לגלות הייתה באונס, הכתוב מציין אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם כדי לרמז על התכלית הנסתרת של ליקוט ניצוצות קדושה באותן ארצות. מכיוון ששורש הגלות נבע משנאת חינם, תהליך זה של קיבוץ הגלויות והחזרה אֶל אַדְמָתָם מותנה ביצירת חיבור ואחדות עמוקה בעם.