יצא לכם פעם לפסל דמות מחימר או מבוץ, לראות איך היא מקבלת צורה מושלמת של אדם, אבל לדעת שהיא לעולם לא תוכל באמת לקום וללכת?
בחזון המופלא של יחזקאל, העצמות היבשות מתחילות להתחבר ולהפוך לגופות שלמים, שלב אחר שלב, בסדר מופתי. בהתחלה מופיעים גִּדִים, שהם כמו חוטים מיוחדים שמחברים בין העצמות לשרירים. אחר כך וּבָשָׂר עָלָה, כלומר הבשר צמח, גדל ועטף את הגידים. בסוף התהליך וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, שזה אומר שנוצר קרום של עור שכיסה את כל הגוף מלמעלה.
עכשיו הגופות נראים מושלמים לגמרי, אבל עדיין וְרוּחַ אֵין בָּהֶם כלומר, חסר להם הניצוץ הכי חשוב ואין בהם רוח של חיים.
למה בעצם התהליך קרה בשני שלבים נפרדים? המפרשים מסבירים שיש הבדל גדול בין בנייה של גוף לבין נתינת חיים. נביא שקרוב מאוד אל ה' יכול לעשות ניסים ולשנות את הטבע, כמו לגרום לבשר ולעור לצמוח. אבל להביא נשמה ולתת חיים אמיתיים? את זה אף אדם לא יכול לעשות. הכוח המיוחד הזה, להפיח נשמה, שייך אך ורק לה'. לכן הנבואה הצליחה לבנות את הגוף בצורה מושלמת, אבל רק ה' יכול להכניס בו את החיים.