יחזקאל, פרק מ׳, פסוק מ״ח

הנביא מובא אל אֻלָם הַבַּיִת, החדר הגדול שבקדמת המקדש, ושם נמדד אֵל אֻלָם, כלומר עמוד מזוזת הפתח. עובי כותל האולם נמדד ממזרח למערב והוא עומד על חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה, כלומר מהעבר מזה ומהעבר מזה משני צדי הפתח. בהמשך נמדד וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, נתון שאינו מתאר את רוחב הכניסה עצמה אלא את הקירות הבולטים אל תוך חלל הפתח מצפון ומדרום. בשונה מהאולם בבית שני שהיה פתוח לחלוטין, קירות אלו מצרים את הכניסה ומותירים פתח מרכזי של ארבע עשרה אמות, ולכן הם מוגדרים כשער אף על פי שלא היו באולם דלתות של ממש.