תארו לעצמכם שאתם עומדים מול מבנה ענק ומפואר, ולפני שאתם נכנסים פנימה, אתם עוצרים כדי למדוד את הפתח העצום שלו. זה בדיוק מה שקורה לנביא יחזקאל, שמקבל סיור מיוחד במקדש של העתיד. הוא מגיע אל אֻלָם הַבַּיִת, שזהו החדר הגדול והמרשים שנמצא ממש בחזית המקדש, לפני שנכנסים אל ההיכל עצמו.
האיש שעורך את הסיור מודד את האֵל, כלומר את העמודים החזקים ומזוזות הפתח. הוא מודד חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה, וזה אומר שעובי הקירות של הכניסה הוא חמש אמות מצד אחד וחמש אמות מהצד השני. לאחר מכן הוא מודד את וְרֹחַב הַשַּׁעַר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ. הכוונה כאן היא לא שהפתח עצמו צר, אלא שיש קירות קטנים יותר שבולטים פנימה שלוש אמות מכל צד. מכיוון שהרוחב של כל האולם הוא עשרים אמה, הקירות הבולטים האלה משאירים באמצע פתח כניסה רחב וגדול של ארבע עשרה אמות. למרות שאין שם דלתות אמיתיות שנסגרות ונפתחות, הקירות האלה יוצרים צורה ברורה ומיוחדת של כניסה, ולכן המקום הזה נקרא שער.