יחזקאל, פרק מ״ז, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לעמוד ליד זרם קטן של מים ולראות איך הוא הופך פתאום לנהר ענק וחזק? זה בדיוק מה שחווה הנביא יחזקאל. אחרי שהוא הולך בתוך המים הפלאיים שיוצאים מהמקדש, המלאך שמדריך אותו עוצר לרגע כדי לוודא שיחזקאל באמת מבין את הפלא הגדול. המלאך פונה אליו ושואל הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם, כלומר, האם שמת לב איך הנחל הולך ומתגבר? המלאך רוצה שיחזקאל יבין שהמים האלה הם סמל לברכה העצומה של ה', ולכך שהטוב של עם ישראל ילך ויגדל בצורה פתאומית וחזקה. אחרי שיחזקאל מתבונן ומבין, המלאך עושה פעולה, וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל. הוא מוציא את יחזקאל מתוך המים העמוקים ומחזיר אותו אל היבשה, ממש קרוב למים, למקום שממנו הם נכנסו בהתחלה. החזרה אל היבשה נועדה ללמד אותנו משהו חשוב: כשתבוא הגאולה, ה' ייתן לנו ברכה שלמה. יהיה לנו גם שפע רוחני וקדושה, שמסומלים על ידי המים העמוקים, וגם שפע של דברים טובים בעולם הרגיל, כמו עצים ופירות שצומחים על האדמה.