יחזקאל, פרק מ״ז, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שנכנסתם למים, ושמתם לב איך בכל צעד קדימה הם מטפסים לכם גבוה יותר על הגוף? זה בדיוק מה שקורה לנביא במסע שלו לאורך הנחל. בשלב הראשון וַיָּמָד אֶלֶף, כלומר נמדד מרחק של אלף אמות לאורך הנחל, והנביא עובר בתוך המים שמגיעים לגובה של מַיִם בִּרְכָּיִם, מים שמכסים את הרגליים עד לברכיים. לאחר מכן שוב וַיָּמָד אֶלֶף, נמדד מרחק של עוד אלף אמות, והמים ממשיכים לעלות עד שהם הופכים להיות מֵי מָתְנָיִם, מים שמגיעים כבר עד לאמצע הגוף, לאזור המותניים. בשלב הזה, הנביא יוצא מהמים וממשיך ללכת על השפה היבשה, כי הנחל הופך להיות עמוק מדי ואי אפשר להמשיך ללכת בתוכו. מתוך התיאור הזה אנחנו לומדים הלכה חשובה: אסור לאדם להיכנס למים שעמוקים יותר מגובה המותניים שלו, כדי שזרם המים לא יסחוף אותו ויסכן את חייו.