גבולותיה העתידיים של ארץ ישראל טומנים בחובם הבטחה להתרחבות משמעותית לעומת נחלת העבר. תיאור הגבול הצפוני משרטט קו רחב הנמתח מן המערב אל עבר מזרח ומצפין אל שטחים חדשים.
התוואי מתחיל מִן הַיָּם, שהוא הים הגדול במערב, ונמשך עד חֲצַר עֵינוֹן, המהווה את הקצה המזרחי של הגבול הצפוני [ביאור שטיינזלץ]. מקום זה זהה ל"חצר עינן" המוזכר בתורה מפי משה רבנו, וההבדל ביניהם הוא בניקוד בלבד [רד"ק]. נקודה זו ממוקמת בזווית הצפונית מזרחית של הארץ [רש"י].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שלעתיד לבוא, גבולות הארץ לא יקטנו מכפי שהיו בעבר, אלא יתרחבו ויכללו שטחים נוספים. התרחבות זו באה לידי ביטוי בתוספת של גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק. בעוד שבעבר הגבול הסתיים בחצר עינן, כעת הוא יימשך צפונה משם ויכלול את אזור דמשק [מלבי"ם], או ישיק לו [מצודת דוד].
הביטוי וְצָפוֹן צָפוֹנָה מלמד על מגמת ההתרחבות כלפי צפון [ביאור שטיינזלץ, רד"ק]. יש המפרשים כי כוונה זו באה לאשר שכל ערי הצפון שהוזכרו בתורה יישארו בתוך הגבול [רש"י, מצודת דוד], בעוד אחרים מדייקים כי יימתח קו גבול חדש וצפוני עוד יותר, מעבר לדמשק [מלבי"ם].
כחלק מהתרחבות זו נוסף גם וּגְבוּל חֲמָת, הממוקם בפינה הצפונית מערבית [רש"י], אשר ייכנס אף הוא אל תוך גבולות הארץ המובטחת [מצודת דוד, מלבי"ם].
הפסוק נחתם במילים וְאֵת פְּאַת צָפוֹן, שמשמעותן סיכום התיאור: הרי לפניכם גבולה של הפאה הצפונית [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. גישה נוספת רואה במילים אלו רמז לכך שבקרן המערבית צפונית יתווספו שטחים נוספים מהגבול הקדום, דוגמת צור וצידון [מלבי"ם].