עם חזרתו של הנביא אל היבשה, מתגלה לעיניו שינוי פלאי ופתאומי בנוף. המילה בְּשׁוּבֵנִי מתפרשת כזמן שבו המלאך השיב את הנביא בחזרה מתוך המים אל היבשה. לפתע, הוא מבחין כי אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, כלומר בסמוך אליה, צמח עֵץ רַב מְאֹד. הפרשנים מסבירים כי המילה "עץ" משמשת כאן כשם קיבוצי לציון אילנות רבים.
הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שמדובר בצמיחה ניסית ומהירה; בתוך פרק הזמן הקצר שבו הוליך המלאך את הנביא בתוך המים והשיב אותו, הספיקו העצים לגדול ולצמוח. מודגש כי מדובר במראה חדש לחלוטין, שכן עצים אלו כלל לא היו שם בתחילה, טרם כניסתו של הנביא אל המים [רד"ק]. אותה צמיחה פלאית התרחשה מִזֶּה וּמִזֶּה, כלומר משני עבריו של הנחל.