בחזון חלוקת הארץ העתידית, מוצגת מהפכה של ממש ביחס לזכויותיהם של הגרים, אשר עתידים לזכות בנחלה שווה לזו של שבטי ישראל.
הביטוי תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה מכוון לחלוקת גבולות הארץ וירושתה [מצודת דוד, רד"ק]. ייעוד זה של הנחלת הארץ וּלְהַגֵּרִים (מילה הנכתבת כאן באופן חריג עם ה"א הידיעה [רד"ק]) מהווה חידוש משמעותי לעומת חלוקת הארץ בימי יהושע בן נון. בעוד שבעבר הגרים לא קיבלו נחלה, שכן "הערב רב" שיצא ממצרים הצטרף לישראל רק בעת הצלחתם ואף הכשיל אותם בחטא העגל, הגרים שלעתיד לבוא יזכו בנחלה בזכות מסירותם. אלו הם גרים שהצטרפו לעם ישראל בגלות, קיבלו על עצמם את הברית וסבלו יחד עם העם את ייסוריו, ולכן ראוי שמי שהשתתף בצער ישתתף גם בטובה שישפיע ה׳ [אברבנאל].
הפרשנים מסכימים כי אין מדובר על גרים שיצטרפו בזמן הגאולה עצמה, שכן אין מקבלים גרים לימות המשיח, אלא על כאלו שהתגיירו עוד קודם לכן, בזמן הגלות [אברבנאל, מלבי"ם]. לכך רומזות המילים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם וכן אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם, המעידות על גרים ותיקים שכבר נטמעו בעם והקימו בו דורות המשך, כך שגם בניהם יזכו בחלק מהנחלה [מלבי"ם].
מעמדם של גרים אלו יהיה כְּאֶזְרָח, כלומר הם ייחשבו לישראלים גמורים לכל דבר ועניין, כאילו היו כאלה מימי אבותיהם [מצודת ציון, מצודת דוד]. מתוך כך שהם חיים בקרב שבטי ישראל ונטמעו בהם [ביאור שטיינזלץ], מובטח להם כי אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה – הם ישכנו ויירשו את חלקם בארץ בשוויונות מלאה בתוך נחלות השבטים.