חלוקת הארץ העתידית משלבת בתוכה את הגרים באופן מלא, ומעניקה להם נחלה קבועה יחד עם שבטי ישראל. אף על פי שבתקופת הגלות זהותם השבטית של עם ישראל התערבבה ואינה ניכרת, לעתיד לבוא יבוא אליהו הנביא ויברר את ייחוסו המדויק של כל אדם לשבטו [רד"ק]. מאחר שמבחינת מוצאם הגרים אינם משויכים לשבט מסוים, קביעת נחלתם תלויה בקשר שנוצר בעבר.
הפרשנים מסכימים כי המילים אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתּוֹ מתייחסות לשבט המסוים שאצלו חי האדם ושבתוכו הוא התגייר בעודו בגלות. בהתאם לכך, שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ משמעו שהגר יקבל את חלקו בתוך נחלת אותו השבט שאליו חבר. בדרך זו, הגרים לא יקבלו נחלה כקהילה נפרדת, אלא ישבו יחד עם השבטים השונים וייטמעו בתוכם לחלוטין [ביאור שטיינזלץ].