יחזקאל, פרק מ״ז, פסוק כ׳

Ezekiel 47:20Sefaria

וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃

יצא לכם פעם לצייר מפה של ארץ ישראל ולחשוב איך מחליטים איפה עובר הגבול שלה? כשמסתכלים על הצד המערבי של הארץ, שנקרא וּפְאַת יָם, רואים שיש לו קו ברור מאוד. הגבול הזה הוא הַיָּם הַגָּדוֹל, כלומר הים התיכון, ואפילו חלק משטח הים עצמו נחשב ממש לחלק מהארץ שלנו.


מאיפה הגבול הזה מתחיל? המילה מִגְּבוּל מלמדת אותנו שהקו מתחיל בדיוק בנקודה שבה מסתיים הגבול הדרומי של הארץ, ומשם הוא ממשיך ועולה צפונה לאורך הים. הקו הזה נמתח עַד נֹכַח, כלומר עד שהוא נמצא בדיוק מול הדרך שמובילה לעיר שנקראת חמת. הנקודה הזו, לְבוֹא חֲמָת, היא הפינה הצפונית ביותר של הגבול.


בסוף התיאור מופיעות המילים זֹאת פְּאַת יָם. למה כתובה דווקא המילה "זאת"? כדי ללמד אותנו משהו מיוחד: בניגוד לגבול המזרחי שאפשר אולי להרחיב אותו, הגבול המערבי הוא סופי ומוחלט. הים תמיד יישאר הגבול הטבעי של הארץ, ואי אפשר להרחיב את השטח הלאה לתוך המים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.