הצד המערבי של ארץ ישראל, הנקרא וּפְאַת־יָם, נשען על הַיָּם הַגָּדוֹל, כאשר שטח הים עצמו נחשב לחלק מן הארץ. קו הגבול מתחיל מנקודת הסיום של הגבול הדרומי בנחל מצרים, המכונה מִגְּבוּל, ונמשך צפונה לאורך הים. הוא מגיע עַד־נֹכַח לְבוֹא חֲמָת, כלומר עד לנקודה בפינה הצפונית-מערבית הניצבת מול הדרך המובילה לעיר חמת. התיאור נחתם במילים זֹאת פְּאַת־יָם, לשון המדגישה כי בניגוד לגבול המזרחי שאותו ניתן להרחיב, הגבול המערבי הוא סופי ומוחלט שכן הים תמיד יישאר גבולה הטבעי של הארץ ולא ניתן להרחיב את השטח מעבר אליו.
יחזקאל, פרק מ״ז, פסוק כ׳
וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.