יחזקאל, פרק ט׳, פסוק ח׳

בעוד המלאכים פועלים ברחבי העיר, ויהי כהכותם, הנביא תר אחר ניצולים ומגלה כי ונאשאר אני, שכן הוא נותר הניצול היחיד לאחר שאף אלו שלא חטאו בעצמם נענשו כי לא מיחו ברשעים. מתוך שבר עמוק הוא נופל ארצה, ואפלה על פני, ומשמיע קול יללה, ואזעק ואמר אהה. זעקתו אל ה' היא המשחית אתה את כל שארית ישראל, שהרי שאר השבטים כבר גלו או מתו, והשמדת אנשי ירושלים תוביל להכחדה מוחלטת של האומה כולה. לכן הוא מתחנן כי בשפכך את חמתך על ירושלם, ה' יכלה את זעמו על העצים והאבנים של העיר הפיזית, כדי שתשכך חמתו ושארית העם תינצל.