לאחר סיום שליחותו, המלאך המכונה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים מופיע בפני ה' כדרך פקוד החוזר אל אדונו כדי לדווח על ביצוע המשימה. הוא מֵשִׁיב דָּבָר ומודיע כי עבר בעיר והתווה את האות תיו בדיוק לפי ההוראות, אך ורק על מצחותיהם של הצדיקים. בהכרזתו עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי המלאך מדגיש שביצע את שליחותו בשלמות, ויש המפרשים שהמילה "ככל" באה לרבות שדיווח על השלמת כלל משימותיו, כולל הציווי להשליך גחלים על העיר. מנגד, גישה אחרת רואה בדיווח זה סנגוריה על העם, שבה המלאך מודיע כי אכן מצא צדיקים הראויים להינצל.
יחזקאל, פרק ט׳, פסוק י״א
וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֙סֶת֙ בְּמׇתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִי (כאשר) [כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר] צִוִּיתָֽנִי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.