עֲוֺן בֵּית־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, המכוון לאלו שנותרו בארץ והסתפחו למלכות יהודה, גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד וחורץ את גורלם לחורבן. וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים, כלומר ברוצחים שמעשיהם דורשים נקמה, או במעשי גזל ואלימות המחריבים את החברה האנושית. במקביל, וְהָעִיר ירושלים שנועדה להיות המרכז המשפטי מָלְאָה מֻטֶּה, והפכה למקום של עיוות הדין, שקרים ושוחד. הקריסה המוסרית נובעת מכפירה בהשגחה, כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין ה' רֹאֶה. התושבים משוכנעים שה' הפקיר את העולם לטבע ואינו מתערב, ולכן מרגישים משוחררים מכל רסן מוסרי ופועלים כעולה על רוחם.
יחזקאל, פרק ט׳, פסוק ט׳
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֺ֨ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהֹוָה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהֹוָ֖ה רֹאֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.