עזרא, פרק ב׳, פסוק ס״ה

מסע השיבה מגלות בבל כלל פמליה רחבה שנספרה בנפרד מן המניין הכללי של קהל ישראל. מספר המלווים עמד על שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, מניין הכולל מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם, כלומר את העבדים והשפחות שהתלוו לעולים. נוסף עליהם הצטרפו למסע מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתָיִם, שהיו ככל הנראה חלק מבני הבית של המשפחות העשירות. זמרים וזמרות אלו נועדו לרומם את רוחם של העולים ולהנעים את הדרך מתוך שמחה גדולה, או לחלופין למלא ייעוד דתי של שירה והלל לה'.