עם החזרה מגלות בבל, העולים לא התיישבו מיד בירושלים שכן טרם ניתן אישור לבנות את חומתה, אלא פנו תחילה לעבד את האדמה כדי להימנע מסכנת רעב. הם התפזרו והתיישבו בְּעָרֵיהֶם, כך שכל משפחה חזרה אל ערי נחלתה ההיסטוריות, כאשר הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שבו לארבעים ושמונה ערי הלויים המסורתיות. לצד בני שבט יהודה ובנימין המוזכרים במילים וּמִן־הָעָם, שבו גם וְהַשּׁוֹעֲרִים, שומרי השערים שתפקידם היה גם להלל את ה', וְהַנְּתִינִים, הגבעונים שיהושע בן נון נתן לשמש כחוטבי עצים ושואבי מים עבור בית המקדש. לבסוף, הצירוף וְכׇל־יִשְׂרָאֵל מאגד את העולים מיתר השבטים, שאף הם שבו והתיישבו בעריהם המקוריות.
עזרא, פרק ב׳, פסוק ע׳
וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּ֠ם וּֽמִן־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.