רשימת השבים מגלות בבל לירושלים כוללת גם משפחות שמוצאן זר [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מונה את בְּנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה, כאשר השמות המופיעים מיד לאחר מכן מפרטים מי בדיוק היו אותן משפחות [מצודת דוד]. משפחות אלו הן למעשה צאצאים של בני שבעת עממי כנען, שאותם הפך שלמה המלך בזמנו לעובדי כפייה [מלבי"ם].
מעמדם ההלכתי של יוחסין אלו בקרב העולים מבבל משתנה בהתאם לגישות שונות בדיני יוחסין. ייתכן שמדובר בעבדים שהשתחררו מאליהם לאחר שבעליהם התייאשו מהם, ולכן נטמעו בקהל כגרים ועבדים משוחררים ללא צורך בגט שחרור רשמי. מנגד, לפי דעות אחרות, מעמדם היה פגום והם נחשבו לממזרים, כחלק מקבוצות היוחסין הבעייתיות שעלו ארצה [מלבי"ם].
באשר לשם המשפחה הַסֹּפֶרֶת, קיימת מחלוקת לשונית בין הפרשנים. יש הסבורים כי האות ה"א בתחילת המילה משמשת כה"א הידיעה, ועל כן ייתכן שהשם אינו אלא תואר לאישה או ציון של מקצוע [אבן עזרא]. מנגד, יש הטוענים כי האות ה"א אינה ה"א הידיעה כלל, אלא היא אות יסודית שהיא חלק מהותי ובלתי נפרד מעצם השם [מלבי"ם].