רשימת השבים לציון מגלות בבל כוללת משפחות רבות, כאשר אחת הבולטות והגדולות שבהן, המונה אלפיים ושמונה מאות ושנים עשר איש, נושאת שם ייחודי הקושר אותה לארץ זרה.
התואר פַחַת מוֹאָב מתפרש בקרב הפרשנים כמבטא שלטון ושררה, בדומה למילה פחות וסגנים [רס"ג]. הגישה המרכזית היא שמדובר בתואר של שר או מושל ששלט בארץ מואב בתקופה שבה הייתה תחת שלטון ממלכת יהודה, או לחלופין, שזהו שמה של אחת המשפחות הגדולות והחשובות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. זיהוי היסטורי מעניין מציע רב סעדיה גאון, הקובע כי מדובר למעשה בצאצאיו של יואב בן צרויה, שר צבאו של דוד המלך. על פי גישה זו, התואר "מואב" ניתן לו משום שניצח במלחמה את עמון ומואב, או בשל ייחוסו לרות המואביה, שהייתה בתו של עגלון מלך מואב [רס"ג].
באשר להמשך הפסוק, לִבְנֵי יֵשׁוּעַ יוֹאָב, הפרשנים דנים בקשר המשפחתי שבין פחת מואב לבין ישוע ויואב. רוב הפרשנים מסכימים כי פחת מואב היה ראש המשפחה, והעולים לארץ ישראל היו צאצאיהם של שני בניו, ישוע ויואב [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. לעומת גישה זו, ישנה דעה הסבורה כי פחת מואב היה השר והממונה על ישוע ויואב, או לחלופין, שישוע ויואב חיו בתקופה מוקדמת יותר וקדמו מבחינה היסטורית לפחת מואב [אבן עזרא].