במעמד הנחת היסודות לבית המקדש השני נוצרה המולה רגשית וקולית עזה, והנוכחים לא היו מַכִּירִים, כלומר מבחינים, בין קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לבין קוֹל בְּכִי הָעָם. חוסר ההבחנה נבע מכך שקולות הבכי והצהלה התערבבו לשאון עצום, או משום שעוצמת הבכי הלכה וגברה עד שביטלה את קולות החוגגים. מנגד, ייתכן שהקושי להבחין נגרם בעקבות תקיעות שופר עוצמתיות שהחרישו את קולות האדם. מכל מקום, הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, ואותו שאון אדיר ומעורב נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.
עזרא, פרק ג׳, פסוק י״ג
וְאֵ֣ין הָעָ֗ם מַכִּירִים֙ ק֚וֹל תְּרוּעַ֣ת הַשִּׂמְחָ֔ה לְק֖וֹל בְּכִ֣י הָעָ֑ם כִּ֣י הָעָ֗ם מְרִיעִים֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְהַקּ֥וֹל נִשְׁמַ֖ע עַד־לְמֵרָחֽוֹק׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.