תארו לעצמכם שאתם נמצאים באירוע כל כך מרגש, שחלק מהאנשים מסביבכם צועקים משמחה ואחרים בוכים. זה בדיוק מה שקרה כשהתחילו לבנות את בית המקדש השני. הקהל הגדול שעמד שם הרגיש כל כך הרבה דברים בבת אחת, ונוצרה המולה עצומה. בגלל הרעש החזק, האנשים שהיו שם לא היו מַכִּירִים את הקולות, כלומר, הם פשוט לא הצליחו להבחין ולהפריד בין קולות השמחה של החוגגים לבין קולות הבכי. למרות שהרבה אנשים הריעו בקול גדול, קולות הבכי היו חזקים כל כך והתערבבו עם קולות השמחה. הכול הפך לרעש אחד עצום שנישא למרחוק, עד שאי אפשר היה לדעת מי בוכה ומי שמח.
עזרא, פרק ג׳, פסוק י״ג
וְאֵ֣ין הָעָ֗ם מַכִּירִים֙ ק֚וֹל תְּרוּעַ֣ת הַשִּׂמְחָ֔ה לְק֖וֹל בְּכִ֣י הָעָ֑ם כִּ֣י הָעָ֗ם מְרִיעִים֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְהַקּ֥וֹל נִשְׁמַ֖ע עַד־לְמֵרָחֽוֹק׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.