יצא לכם לחשוב פעם איך התארגנו בעבר לבניית מבנה ענק ומפואר כמו בית המקדש? כדי לבנות את בית המקדש השני, היה צורך בהכנות רבות, ממש כמו בימי שלמה המלך. היה צריך להשיג חומרי בנייה ולשלם לאומנים ולבעלי המלאכה השונים. התשלום חולק לפי סוג העבודה: כסף ניתן לחצבים, שהם הפועלים שחותכים את האבנים מתוך הסלעים, ולחרשים, שהם האומנים המומחים שמעבדים את האבנים, מתקנים את העצים ובונים את הקירות.
לעומת זאת, מאכל ומשתה ושמן ניתנו לצדנים ולצרים, שהם אנשים שהגיעו מהערים צור וצידון. הסיבה ששכרו דווקא אותם היא שהם היו המומחים הכי גדולים בכריתת עצים ובבנייה, מומחיות שעברה אצלם במשפחה עוד מימי בית המקדש הראשון. התפקיד שלהם היה להביא עצי ארזים חזקים מיערות הלבנון אל ים יפוא. הם השיטו את העצים על פני הים עד לעיר יפו, ומשם העלו אותם לירושלים.
כל המבצע המורכב הזה נעשה כרשיון כורש, כלומר, באישור וברשות של כורש מלך פרס. האישור הזה היה חשוב מאוד, כי יערות הלבנון היו שייכים למלך פרס ולא היה אפשר לקחת משם עצים בלי רשותו. יותר מזה, בזכות האישור של המלך הבונים לא היו צריכים לקנות את העצים בכסף, כי המלך קבע שכל ההוצאות ישולמו מאוצר המלכות שלו.