העולים לארץ ישראל הגיעו אליה ככל הנראה במהלך הקיץ, שכן זו העונה המתאימה לעריכת מסעות ארוכים [ביאור שטיינזלץ]. לאחר שהתיישבו בערי נחלתם, מתואר כי וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, כלומר הגיע חודש תשרי [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. המילה חודש עצמה מבטאת את התחדשות הלבנה, תהליך המתרחש מדי חמישה עשר ימים [אבן עזרא].
השימוש בפועל וַיִּגַּע בבניין קל מרמז על כך שהעם לא המתין לתחילתו הרשמית של החודש. ההתאספות החלה "כמעט נגע החודש", ימים ספורים קודם לכן, כדי להבטיח את נוכחותם בירושלים לקראת ראש השנה והמועדים שאחריו [מלבי"ם].
באותה עת היו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים, יושבים בערי נחלתם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], וממקום מושבם וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְרוּשָׁלִָם. התאספות זו נעשתה על ידי כולם כאחד [רש"י], והפרשנים מוסיפים כי הביטוי כְּאִישׁ אֶחָד מדגיש במיוחד את המהירות שבה התרחש האירוע. אסיפת ההמונים לירושלים נעשתה חיש מהר, כאילו היה זה אדם אחד בלבד שעושה את דרכו לעיר [אבן עזרא, מצודת דוד].