עזרא, פרק ג׳, פסוק ט׳

Ezra 3:9Sefaria

וַיַּעֲמֹ֣ד יֵשׁ֡וּעַ בָּנָ֣יו וְ֠אֶחָ֠יו קַדְמִיאֵ֨ל וּבָנָ֤יו בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ כְּאֶחָ֔ד לְנַצֵּ֛חַ עַל־עֹשֵׂ֥ה הַמְּלָאכָ֖ה בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים {ס} בְּנֵי֙ חֵֽנָדָ֔ד בְּנֵיהֶ֥ם וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּֽם׃

הלוויים מתארגנים בחזית מאוחדת כדי לנהל וללוות את מלאכת ייסוד בית ה'. הכתוב מפרט את המשפחות והמנהיגים שהתייצבו יחד למשימה זו.

מבחינה תחבירית, הכתוב משמיט לעיתים את אות החיבור ו', ולכן המילים יֵשׁוּעַ בָּנָיו וכן בְּנֵי חֵנָדָד מפורשות כאילו נכתב "ישוע ובניו" ו"ובני חנדד" [אבן עזרא]. המונח וְאֶחָיו מתייחס לחבריו ורעיו של ישוע [מצודת ציון]. הציון המפורש של בְּנֵי־יְהוּדָה נועד להבדיל את קדמיאל המוזכר כאן מאדם נוסף בשם קדמיאל שהשתייך למשפחת חנדד [מלבי"ם].

באשר למהות הפעולה המתוארת במילה לְנַצֵּחַ, נחלקו הפרשנים. רוב הפרשנים מסבירים כי מדובר בפיקוח והשגחה על הפועלים, במטרה לזרז אותם ולמנוע רפיון בעבודה. משמעות המילה קשורה לניצחון והתגברות, דהיינו דחיפה וכפייה של העובדים להתמיד במלאכתם [מצודת ציון]. משפחת חנדד, המוזכרת בסוף, הצטרפה גם היא לפעולת הפיקוח והזירוז [מצודת דוד]. הודגש כי ניצוח זה מתייחס ספציפית להשגחה על העבודה הפיזית, בניגוד לניצוח על השירה שבו לקחו חלק כלל הלוויים [מלבי"ם].

לעומת זאת, יש המפרשים את המעמד באופן שונה לחלוטין. לפי גישה זו, הלוויים לא שימשו כמפקחי עבודה, אלא עמדו יחד במעגל סביב פועלי הבניין, ושרו שירה משותפת בזמן יציקת יסודות הבית [רש"י].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.