חידוש עבודת הקורבנות בירושלים התרחש עוד בטרם הוקם המבנה המרכזי של בית המקדש. התאריך מיום אחד לחודש השביעי מכוון ליום חג ראש השנה [ביאור שטיינזלץ]. במועד זה החלו להעלות עולות לה', אך הקרבת הקורבנות לא נעשתה באופן תמידי ורצוף עד לאחר חג הסוכות [מצודת דוד].
באותה עת, והיכל ה' לא יוסד, כלומר יסודות המקדש טרם נבנו מחדש [מצודת דוד]. הסיבה להיעדרם המוחלט של היסודות נעוצה בחורבן הבית הראשון, אז הרסו האדומים, שהצטרפו לכשדים, את המקדש עד היסוד ממש [רס"ג]. למרות שההיכל לא היה קיים, ההקרבה התאפשרה משום שהשבים הצליחו להכין ולבנות את המזבח לבדו על מכונו המקורי [רס"ג, ביאור שטיינזלץ]. בשל הפחד מפני עמי הסביבה, עבודת הקורבנות על המזבח התקיימה תחת אוהלים ארעיים [רס"ג].