תארו לעצמכם שאתם חוזרים למקום אהוב אחרי המון זמן, והמבנה שלו עדיין לא מוכן לגמרי. האם הייתם מחכים שהכל יהיה מושלם כדי להתחיל לפעול, או שהייתם מתחילים מיד לעשות את מה שאפשר? היהודים שחזרו לארץ ישראל לא חיכו שבית המקדש ייבנה מהיסוד. הם בנו את המזבח והתחילו לעבוד עליו בשמחה. המילים וְאַחֲרֵי כֵן מספרות לנו שמיד לאחר שהסתיים חג הסוכות, הם קבעו שגרה של עבודה רצופה מבלי להפסיק. בכל בוקר ובכל ערב הם הקריבו את עֹלַת תָּמִיד, הקרבן הקבוע של כל יום. בנוסף, הם הביאו קרבנות מיוחדים לראשי חודשים, שנקראים וְלֶחֳדָשִׁים, וגם וּלְכָל מוֹעֲדֵי ה', שהם שאר חגי ישראל. החגים האלו נקראים בפסוק הַמְקֻדָּשִׁים, מפני שהם לא מגיעים סתם כך בלוח השנה, אלא חכמי בית הדין הם אלו שמכריזים עליהם ומקדשים אותם בפועל. המזבח לא שימש רק לקרבנות של כלל הציבור, אלא עמד פתוח וּלְכֹל מִתְנַדֵּב. כל אדם שרצה להביא מעצמו מתנה אישית לה', יכול היה להגיע אל הכוהנים בשמחה ולהקריב את קרבנו.
עזרא, פרק ג׳, פסוק ה׳
וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּלְכׇל־מוֹעֲדֵ֥י יְהֹוָ֖ה הַמְקֻדָּשִׁ֑ים וּלְכֹ֛ל מִתְנַדֵּ֥ב נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.