לאחר חג הסוכות, תקופה המצוינת במילים וְאַחֲרֵי כֵן, המשיכו השבים לציון להקריב קרבנות בקביעות וברצף אף על פי שטרם נבנה בית המקדש. הם חידשו את סדר העבודה והקריבו בכל בוקר וערב עֹלַת תָּמִיד, וכן קרבנות מיוחדים לראשי החודשים, המוזכרים כוְלֶחֳדָשִׁים, וּלְכָל מוֹעֲדֵי ה' שהם שאר חגי ישראל הַמְקֻדָּשִׁים ומוכרזים בפועל על ידי בית הדין. מעבר לקרבנות החובה הציבוריים, המזבח עמד פתוח וּלְכֹל מִתְנַדֵּב שחפץ להביא קרבן נְדָבָה לַה' באופן אישי. המילה עֹלַת משמשת כאן כמושג כולל לכל סוגי הקרבנות ומתארת את המגמה הכללית של חידוש עבודת המזבח, גם אם בשל המגבלות ההלכתיות של היעדר מקדש בנוי הוקרבו בפועל רק קרבנות שקדושתם קלה יותר.
עזרא, פרק ג׳, פסוק ה׳
וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּלְכׇל־מוֹעֲדֵ֥י יְהֹוָ֖ה הַמְקֻדָּשִׁ֑ים וּלְכֹ֛ל מִתְנַדֵּ֥ב נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.