בראשית, פרק י״ב, פסוק ח׳

אברם עוקר במאמץ את מחנהו, וַיַּעְתֵּק, ומוביל את אנשיו מהעמק הנוח אל אזור מבודד הנמצא הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל, ממזרח לעיר, כדי להתייחד עם ה'. כאשר הוא מקים את המחנה, וַיֵּט אׇהֳלֹה, הוא נוטה תחילה את אוהלה של שרה אשתו מתוך כבוד, ומתיישב במיקום אסטרטגי שבו בֵּית־אֵל מִיָּם, כלומר מצד מערב, וְהָעַי מִקֶּדֶם. בצומת דרכים זה הוא מקים מזבח, וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳, כדי להתפלל מראש על הצלת בניו מתבוסה עתידית במלחמה על העי. לבסוף אברם פונה אל ה' בתפילה אישית או מכריז על אמונתו בפומבי, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה׳, במטרה לפרסם את האמונה באל אחד ולקרב את עוברי האורח בסביבה הנוכרית.