בראשית, פרק י״ב, פסוק ט״ז

תכניתו של אברם להציל את חייו במצרים מקבלת תפנית, כאשר פרעה, או ה' שהשגיח עליו, הֵיטִ֖יב עמו בַּעֲבוּרָ֑הּ של שרי והעניק לו עושר רב. הניסוח וַֽיְהִי־ל֤וֹ במקום "ויתן לו" מרמז שאברם הפך לשר חשוב, נאלץ לקבל את המתנות בעל כורחו כדי שלא לחשוף את זהותו, או שכלל לא קיבל רכוש מפרעה אלא שרכושו המקורי פשוט לא הוחרם. פירוט הרכוש מוצג בסדר הגיוני של משק חקלאי, החל מהעיקר שהוא צֹאן־וּבָקָר֙, דרך וַעֲבָדִים֙ לתפעולו, ועד לבהמות משא כגון וַחֲמֹרִ֔ים, וַאֲתֹנֹ֖ת, שהן במקורן נקבות פרא הבר, וּגְמַלִּֽים׃. המילה וּשְׁפָחֹ֔ת מופיעה בכתיב חסר הרומז ללשון יחיד, ומכוונת לשפחה אחת מרכזית שאברם ושרי רכשו במצרים, הלוא היא הגר.