בראשית, פרק י״ב, פסוק ט״ו

פרשת לך לך

Genesis 12:15Sefaria

וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃

מפגש טעון בין התכנון האנושי למציאות הבלתי צפויה מתרחש כאשר תוכניתו של אברם קורסת. אברם חשש מהמון העם המצרי ותכנן להערים עליהם, אך הסכנה הגיעה דווקא מהמקום שלא נערך אליו כלל, מהדרגים העליונים ביותר של השלטון. החזרה המשולשת על שמו של פרעה בפסוק נועדה להדגיש את עמידתו של אברם מול כוח שלטוני מוחלט שאין ביכולתו להתנגד לו [קאסוטו]. המילה פרעה עצמה אינה שם פרטי, אלא תואר כללי למלכי מצרים, שנגזר ככל הנראה מהשפה המצרית ומשמעותו מלך או שמש [שד"ל, אם למקרא].

כאשר המצרים ההדיוטות ראו את יופיה של שרי, שרי המלך התערבו מיד וביטלו את מחשבות ההמון [ספורנו, ביאור יש"ר]. השרים עצמם יראו לנפשם מלגעת בה, שכן בשל יופיה הנדיר הם הבינו מיד שהיא ראויה למלך בלבד [רמב"ן, הטור הארוך].

באשר למילים ויהללו אֹתה אל פרעה, קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי אופן ההתרחשות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהשרים לא דיברו ישירות עם המלך, אלא הללו אותה בינם לבין עצמם, באומרם כי אישה זו הגונה וראויה למלך. הם מוכיחים זאת מכך שהכתוב משתמש במילה "אל" ולא במילים "לפרעה" או "לפני פרעה", וכן מהעובדה שפרעה לא שלח לקחת אותה בעצמו אלא השרים הביאו אותה [רש"י, רמב"ן, גור אריה]. מנגד, יש הסבורים כי השרים אכן באו וסיפרו לפרעה עצמו על יופיה של האישה הנכריה [תרגום אונקלוס, קאסוטו, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, הפועל ויהללו נכתב ללא דגש באות למ"ד הראשונה, במטרה להקל על הגיית המילה ברצף [אבן עזרא, מנחת שי, אבי עזר].

השלב הסופי מתואר במילים ותקח האשה בית פרעה. הפועל מופיע בבניין סביל, והשימוש בשורש זה מעיד כי שרי נלקחה באונס ובעל כורחה, בניגוד לאסתר המלכה שלגביה נכתב "ותלקח" המרמז על הסכמה [רד"ק, מחוקקי יהודה]. השרים לקחו אותה אל ארמון המלך באופן מיידי וללא הסכמתו של אברם, מבלי להמתין לפקודה רשמית [פרדס יוסף, קונטרס חיבה יתירה].

עם זאת, לקיחתה לארמון טמנה בחובה גם את הצלתה. הפרשנים מסבירים כי היא לא נלקחה מיד למיטתו של פרעה, אלא הובאה לבית הנשים כדי להכינה לנישואין מלכותיים ומכובדים במועד מאוחר יותר. שהות זו, יחד עם הנגעים והייסורין שתקפו את פרעה באופן מידי, היוותה התערבות של השגחת ה' שמנעה מהמלך לגעת בה [ביאור יש"ר, בכור שור, מחוקקי יהודה]. כך מתברר כי הסתמכותו של אברם על ערמתו בלבד הכשילה אותו, ודווקא במקום שבו אזלו כוחותיו האנושיים, הופיעה ההשגחה האלוהית כדי להציל את שרי [קאסוטו].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.