בדרכו למצרים, אברהם מתמודד עם סכנת חיים ברורה עקב יופייה של שרה, ומתכנן אסטרטגיה מחושבת שנועדה להגן על שניהם. רוב הפרשנים מסכימים כי הצעתו לשרה להציג את עצמה כאחותו נבעה מהבנת המציאות המקומית: אילו ידעו המצרים שהוא בעלה, היו הורגים אותו מיד כדי לקחת אותה. לעומת זאת, כאשר אשה עומדת ברשות אחיה, המנהג הוא לפייס את האח במתן מוהר ומתנות כדי שיסכים להשיאה [ספורנו, שד"ל, מלבי"ם]. אברהם קיווה כי משא ומתן זה יארך זמן רב, ובינתיים תסתיים שנת הרעב והם יוכלו להימלט חזרה לארצם, מבלי שהעלה על דעתו שפרעה המלך ייקח אותה בכוח וללא שהות [ספורנו, קאסוטו].
מנגד, יש המבארים כי אמירה זו לא הייתה שקר או תכסיס בלבד. על פי דיני בני נח שהיו נהוגים אז, גירושין אינם דורשים שטר גירושין, אלא די בכך ששני בני הזוג מסכימים להיפרד. לכן, אברהם הציע לשרה הסכמה אמיתית לבטל זמנית את קשר הנישואין ביניהם, כך שאם תילקח בכוח, לא תעבור על איסור אשת איש, והמילה אמרי משמעותה שינוי מעמד והוויה ולא רק דיבור [הכתב והקבלה, פרדס יוסף]. מבחינה דקדוקית, במילה אָתְּ מודגשת האות תיו בדגש חזק כדי להשלים ולבלע את האות נון החסרה, שכן מקור המילה הוא אנת [אבן עזרא].
הפסוק מציג שתי תכליות לאמירה זו: למען ייטב לי בעבורך וכן וחיתה נפשי בגללך. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שההטבה הראשונה מתייחסת לקבלת מתנות [רש"י, מזרחי]. פרשנים רבים התקשו בשאלה כיצד ייתכן שאברהם, שסירב לקחת שלל ממלך סדום והיה שונא מתנות, יסכים לקבל ממון תמורת כבוד אשתו. כדי ליישב זאת, יש המסבירים שאברהם כלל לא רצה במתנות, אלא הורה לשרה לבקש מהמצרים מתנות עבור אחיה העני, רק כדי לאמת את סיפור הכיסוי שלהם ולמנוע מהם לחשוד שהוא בעלה [דברי דוד]. אחרים סבורים כי קבלת המתנות מהשרים החשובים נועדה להקנות לאברהם מעמד של כבוד, שירתיע את פשוטי העם מלפגוע בו [גור אריה], או שזה היה חלק מתכסיס השהיית הזמן כדי להרבות במשא ומתן [קונטרס חיבה יתירה]. מנגד, פרשנים אחרים דוחים לחלוטין את רעיון המתנות, ומפרשים כי שתי התכליות בפסוק הן כפל עניין במילים שונות, כדרכו של מקרא, ושתיהן מכוונות אך ורק להצלת חייו של אברהם, שכן חלילה לאברהם להתכבד בקלונה של אשתו [רד"ק, קאסוטו, ביאור יש"ר].
ברובד רוחני יותר, יש המחלקים בין שתי הבקשות ורואים בהן שתי בחינות שונות: ההטבה היא טובה גשמית עבור הגוף, ואילו חיות הנפש מתייחסת לזכות רוחנית. אברהם קיווה שכשם שאישה סוטה שנבדקת ונמצאת טהורה מאיסור זוכה להיפקד בזרע, כך שרה תצא טהורה מניסיון ההסתרה במצרים, ובעקבות זאת יזכו שניהם לפרי בטן [אור החיים].
הפרשנים מדקדקים גם בשינוי הלשון בין הסיבות. המילה בעבורך מתפרשת כהשגת טובה במחיר או בתמורה להסכמתה [מלבי"ם], או כדבר הנוגע לעצמה ולגופה [הכתב והקבלה]. לעומת זאת, המילה בגללך מתפרשת כסיבה הקודמת למעשה [מלבי"ם], או מלשון גלגול הדיבור, כלומר בזכות הדברים עצמם שתאמר [נתינה לגר].
התנהגותו של אברהם בפסוק זה עוררה מחלוקת קוטבית באשר להערכתה התיאולוגית והמוסרית. מחד גיסא, יש הרואים במעשה זה חטא של חוסר אמונה. על פי גישה זו, אברהם היה צריך לבטוח בה' שיציל אותו ואת אשתו, ובמקום זאת בחר בדרכים עקלקלות של חצאי אמת, ועל חטא זה נגזר על זרעו עונש גלות מצרים [רבנו בחיי, קאסוטו]. מאידך גיסא, גישה הפוכה גורסת כי אברהם לא חטא כלל, אלא פעל מתוך אמונה עמוקה. הפנייה למצרים הייתה חלק מעשרת הניסיונות שבהם עמד בהצלחה, והוא פעל בחכמה רבה כדי למנוע חטא של גילוי עריות ושפיכות דמים [הכתב והקבלה], ואף עשה זאת מתוך מטרה לפרסם את אלוהות ה' במצרים, מתוך ידיעה שהשגחה עליונה תגן על שרה ותקדש את שם ה' בעולם [שפתי כהן].