תארו לעצמכם שאתם מגיעים למקום חדש ולא מוכר, וצריכים לחשוב מהר על תכנית חכמה כדי לשמור על המשפחה שלכם בטוחה. זה בדיוק מה שקרה לאברהם ולשרה. בגלל שהיה רעב כבד בארץ, הם נאלצו לרדת למצרים כדי למצוא אוכל. אברהם ידע ששרה היא אישה יפה מאוד, והוא דאג שאנשי המקום ירצו לקחת אותה אליהם ועלולים לפגוע בו אם יגלו שהוא בעלה.
לכן, אברהם מבקש משרה: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. הוא מבקש ממנה להגיד שהיא אחותו, וזו הייתה תכנית מחושבת מאוד. באותם ימים, אם מישהו רצה להתחתן עם אישה, הוא היה צריך לפנות קודם לאח שלה, לבקש את רשותו, ולשבת איתו למשא ומתן ארוך כדי לתת לו מתנות. אברהם תכנן פשוט למשוך את הזמן בשיחות ארוכות עם המצרים, מתוך תקווה שבינתיים הרעב יסתיים והם יוכלו לברוח ולחזור הביתה בשלום.
כאשר אברהם ממשיך ואומר לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ, הוא מתכוון לדבר החשוב מכל: בזכות זה שתגידי שאת אחותי, המצרים לא יפגעו בי אלא יתייחסו אליי בכבוד, וכך החיים שלי יינצלו ושנינו נוכל להישאר בטוחים.