בראשית, פרק ט״ו, פסוק י״ג

ה' מגלה לאברהם נבואה שנועדה לזכך את צאצאיו מסיגים רוחניים ולהכינם לקבלת התורה, ומדגיש יָדֹעַ תֵּדַע כתגובה לשאלתו הקודמת "במה אדע", וכדי להבהיר לדורות הבאים שהגלות היא גזרה אלוהית. ה' מודיע כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, כלומר תלוש ומנותק ממולדתו, אך הניסוח המדויק רומז שלא כל הצאצאים יסבלו באותה מידה מהשעבוד שהחל רק לאחר שהעם חטא. תקופת הנדודים תתרחש בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, הגדרה הכוללת גם את נדודי האבות מחוץ למצרים, שם יחוו תהליך מדורג שיתחיל בעבודה ובתשלום מסים, וַעֲבָדוּם, ויחמיר לעבודת פרך כפויה ואכזרית, וְעִנּוּ אֹתָם. התקופה הכוללת של אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אינה מתארת את משך השעבוד במצרים עצמה, אלא נמנית החל מלידת יצחק ומקיפה את כל שנות הגרות והנדודים, שהשעבוד הוא רק חלק מהן.