הושע, פרק י׳, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לחשוב כמה עבודה צריך חקלאי להשקיע כדי לגדל צמח אחד קטן? הנביא לוקח את עבודת האדמה בשדה ומשתמש בה כדי ללמד אותנו איך לתקן את הלב שלנו. כשאנחנו עושים מעשים טובים, זה ממש כמו לזרוע זרעים. הנביא אומר זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד, כי כשאנחנו זורעים מעשה טוב קטן, ה' נותן לנו שכר ענק. בדיוק כמו שחקלאי זורע גרעין אחד וקוצר ערימה גדולה של תבואה, כך ה' מחזיר לנו מתוך החסד הגדול שלו הרבה יותר ממה שהשקענו. אבל כדי שהזרע יצמח טוב, צריך להכין את האדמה. לכן נאמר נִירוּ לָכֶם נִיר. המילה ניר פירושה לחרוש ולחפור עמוק באדמה. חקלאי חורש כדי לעקור את כל הקוצים והעשבים הרעים לפני שהוא מתחיל לזרוע. גם אנחנו צריכים לחפור עמוק בתוך הלב שלנו ולעקור משם מידות רעות, כעסים או מחשבות לא טובות, כדי שהם לא יהרסו את המעשים הטובים שלנו. אחרי שהחקלאי הכין את האדמה וזרע, הוא נושא את העיניים לשמיים ומחכה לגשם. זהו וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת־ה', הזמן שבו אנחנו מתפללים, קובעים זמן קבוע ומבקשים מה' שיעזור לנו להצליח. כשאנחנו משתדלים ועושים את כל זה, אנחנו מחכים עַד־יָבוֹא וְיוֹרֶה צֶדֶק לָכֶם. המילה ויורה מזכירה את היורה, שהוא הגשם הראשון. כמו שהגשם היורד מהשמיים משקה את האדמה הצמאה ומצמיח אותה, כך ה' יוריד עלינו שפע וברכה מהשמיים, ויורה וילמד אותנו תמיד את הדרך הנכונה והטובה ללכת בה.