קרה לכם פעם שראיתם גינה יפה ומטופחת שפתאום התמלאה לגמרי בעשבים שוטים ומזיקים שהרסו את כל הצמחים הטובים? זה בדיוק מה שקורה לחברה כשמתרגלים לא להגיד את האמת. הנביא מתאר מצב שבו העם התנהג בצורה לא ישרה. הם דִּבְּרוּ דְבָרִים, כלומר דיברו סתם דיבורים של שקר כדי לרמות. הם אפילו נשבעו אָלוֹת שָׁוְא, שזה אומר להישבע שבועות שקר, ועשו מעשים של כָּרֹת בְּרִית. במקום לקיים את ההבטחות שלהם, הם הבטיחו הבטחות רעות לעבודה זרה כדי להתרחק ממצוות ה', או שהבטיחו דברים אחד לשני ומיד הפרו את ההבטחה.
כשמתנהגים ככה, התוצאה הרעה מגיעה מהר מאוד. הנביא מתאר זאת בצורה מיוחדת ואומר וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. המילה כָּרֹאשׁ מתארת עשב מר ומזיק. תַּלְמֵי הם החריצים המסודרים שהמחרשה עושה באדמה כדי לשתול בהם, והמילה שָׂדָי פירושה פשוט שדה. הנביא מסביר שהעונש על השקרים שלהם, שנקרא כאן מִשְׁפָּט, יצמח ויתפשט במהירות. ממש כמו שאותו עשב מר משתלט על כל חלקה טובה בשדה מסודר והורס את היבול, כך גם ההתנהגות הרעה שלהם תביא עליהם תוצאות לא טובות שיתפשטו ויפגעו בכולם.