הושע, פרק י׳, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו חוזר בדיוק על אותה טעות שהוא עשה בעבר? הנביא הושע פונה אל עם ישראל ומזכיר להם תקופה קשה מאוד בהיסטוריה שלהם, מִימֵי הַגִּבְעָה. באותם ימים קדומים, קבוצה של אנשים עשתה מעשים רעים מאוד של חוסר צדק, ובמקביל העם חטא בעבודה זרה והקים פסלים. הנביא אומר להם שָׁם עָמָדוּ, כלומר, במקום לתקן את ההתנהגות שלהם, הם כאילו נתקעו ונעצרו באותו חטא. הפסלים נשארו במקומם, והעם המשיך באותה דרך לא טובה גם בדורות הבאים. מכיוון שבאותם ימים העם השלים עם העבודה הזרה ולא ניסה לעצור אותה, הם לא הצליחו לנצח בתחילת המלחמה נגד האנשים שעשו את המעשים הרעים, וזה מה שמסבירות המילים לֹא־תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה. בסוף מופיעה המילה עַֽלְוָֽה. אם תהפכו קצת את האותיות שלה, תקבלו את המילה עוולה, שפירושה רשע וחוסר צדק. המילה הזו מתארת בדיוק את אותם אנשים שבחרו לעשות רע או לעזור לאלה שעשו רע.