דברי הימים ב, פרק י״ב, פסוק ג׳

תארו לעצמכם שאתם עומדים על חומת העיר ורואים מרחוק צבא עצום מתקרב, צבא כל כך גדול ששום דבר לא יכול לעצור אותו. זה בדיוק מה שקרה כשהמלך שישק תקף את ירושלים. הוא הגיע עם כוח צבאי כל כך חזק, עד שהערים המבוצרות והמוגנות שהוכנו מראש כדי להגן על האזור פשוט לא עזרו, והוא הצליח לכבוש אותן בקלות. הצבא שלו היה מורכב מהמון כוחות ומנה אֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב של מלחמה, וגם שִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים שרכבו על סוסים, יחד עם כמות אדירה של חיילים שפשוט אי אפשר היה לספור. אל הצבא המצרי של שישק הצטרפו גם לוחמים מעמים זרים שנקראו לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. מי הם היו? הסֻכִּיִּים היו כנראה אנשים שגרו באזור קרוב למצרים, והכוּשִׁים הגיעו מממלכה רחוקה וחזקה שהצליחה להשתלט על מצרים באותה תקופה.