בעיצומו של משבר צבאי חמור, כאשר הנהגת העם דחוקה לפינה, מגיע מסר נבואי נוקב החושף את הסיבה הרוחנית לאסון. שמעיה הנביא, אותו נביא שכבר עצר בעבר את רחבעם מלצאת למלחמה, מגיע כעת אל המלך והשרים. שרי יהודה נֶאֶסְפוּ אֶל יְרוּשָׁלִַם משום שכל שאר ערי המבצר כבר נפלו בידי האויב, והם נאלצו לברוח אל העיר המבוצרת הגדולה שנותרה [ביאור שטיינזלץ].
הופעתו של הנביא בעיתוי זה נועדה להבהיר כי המפלה הצבאית אינה אירוע מקרי. ה' נוהג עם העם כפי שאב נוהג עם בנו, ומקפיד להודיע להם כי הוא זה שמייסר אותם. המסר האלוהי המכריז אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי, וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בא להדגיש כי הרעה שבאה עליהם אינה יד המקרה, אלא תוצאה ישירה ועונש על חטאיהם ועל בחירתם לעזוב את ה' [מלבי"ם].