דברי הימים ב, פרק י״ב, פסוק ה׳

II Chronicles 12:5Sefaria

וּֽשְׁמַעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃

תארו לעצמכם מצב מתוח שבו אויב מתקרב, וכולם מחפשים מקום בטוח להסתתר בו. זה בדיוק מה שקרה לשרי יהודה. הם נֶאֶסְפוּ אֶל יְרוּשָׁלִַם כי כל שאר הערים החזקות שלהם כבר נכבשו, וירושלים הייתה המקום המוגן היחיד שנשאר להם לברוח אליו.


בדיוק ברגע הקשה הזה, מגיע אליהם שמעיה הנביא עם מסר חשוב. ה' מתנהג אל העם ממש כמו אבא שמסביר לילד שלו מדוע הוא מקבל עונש, כדי שהילד יבין ויתקן את ההתנהגות שלו. הנביא אומר להם בשם ה': אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי, וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם. המסר הוא שהצרה שהגיעה עליהם לא קרתה במקרה. בגלל שהעם בחר להתרחק מה' ולעזוב את הדרך הטובה, ה' הפסיק לשמור עליהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.