קרה לכם פעם שהתחלתם משימה גדולה וארוכה, ובאמצע הדרך פתאום הרגשתם שאין לכם יותר כוח להמשיך? זה בדיוק מה שהרגישו האנשים בעם. הם כבר התחילו לעשות דברים טובים, להתקרב אל ה' ולסלק את העבודה הזרה, אבל המלאכה הייתה רבה מאוד. לכן נאמר להם וְאַתֶּם חִזְקוּ, כלומר תמשיכו להתאמץ בדרך הטובה שכבר התחלתם בה ואל תעזבו אותה.
כדי שיצליחו במשימה, הם מקבלים עידוד: וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם. זו בקשה לא להתייאש, לא להיחלש ולא לחזור אחורה, גם אם קשה. ההבטחה הגדולה שמגיעה מיד אחר כך היא כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם, ה' הכין שכר רב למי שהולך בדרך הטובה. המילה לִפְעֻלַּתְכֶם נבחרה כאן בכוונה, והיא מלמדת אותנו סוד חשוב. היא אומרת שה' נותן לנו שכר על עצם המאמץ וההשתדלות שלנו. גם אם המשימה של עבודת ה' היא ענקית ואין לה סוף, וגם אם אנחנו לא מצליחים לסיים את כולה לגמרי בעצמנו, ה' מעריך ומתגמל אותנו על עצם העשייה והרצון שלנו להשתדל.