תארו לעצמכם מצב שבו מישהו שאתם מאוד אוהבים, אפילו בן משפחה קרוב, עושה משהו שממש מנוגד לכללים. האם היה לכם אומץ לעצור אותו? זה בדיוק מה שקרה למלך אסא. המלך אסא היה אדם צדיק שהאמין בלב שלם בה'. הכתוב קורא למעכה אֵם אָסָא, למרות שלמעשה היא הייתה סבתא שלו שגידלה אותו. העובדה שאסא גדל אצל אישה שעבדה אלילים ובכל זאת בחר בדרך הטובה, מראה לנו כמה הוא היה מיוחד, כי הוא לא הושפע מהמעשים שלה.
כשאסא ראה שמעכה עובדת עבודה זרה, הוא עשה מעשה אמיץ. הוא הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה, כלומר, הוא לקח ממנה את התואר המכובד שלה כמלכה ואת הכוח השלטוני שלה, כדי שהיא לא תוכל להשפיע על אנשים אחרים לעשות מעשים רעים כמותה. החטא של מעכה היה שהיא בנתה מִפְלָצֶת לעבודה זרה. מדובר בפסל מפחיד ומזעזע, שמעורר פחד ורעדה אצל מי שמסתכל עליו, ממש כמו מפלצת.
אסא החליט להשמיד את הפסל הזה לגמרי. תחילה הוא וַיָּדֶק את הפסל, כלומר הוא טחן וריסק אותו לחתיכות קטנות ודקות מאוד. לאחר מכן הוא וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. הוא שרף את השברים וזרק את האפר לתוך מי הנחל. למה דווקא למים? משום שלפי ההלכה אסור להשתמש או ליהנות משום דבר שקשור לעבודה זרה, והדרך הטובה ביותר להיפטר מהאפר לחלוטין ולדאוג שאף אחד לא ישתמש בו לעולם, הייתה לשטוף אותו בזרם של הנחל.