קרה לכם פעם שנזכרתם לבקש עזרה ממישהו רק כשהייתם בבעיה ממש רצינית? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. המילים וַיָּשָׁב... עַל מספרות לנו שהעם חזר אל ה', אבל מתי זה קרה? רק בַּצַּר-לוֹ, כלומר בזמן של צרה וקושי. הכי נכון וראוי להתפלל עוד לפני שהצרה מגיעה ולחזור אל ה' מתוך אהבה, אבל כאן העם חיכה עד שהיה לו קשה מאוד, ורק אז וַיְבַקְשֻׁהוּ, כלומר הם התחילו לחפש את ה'. אפשר היה לחשוב שה' לא יענה להם כי הם נזכרו כל כך מאוחר ורק בגלל שהיו במצוקה, אבל כאן אנחנו לומדים על הרחמים הגדולים שלו. ברגע שהם חיפשו אותו, התוצאה הייתה וַיִּמָּצֵא. ה' האיר להם פנים, ענה להם והושיע אותם, והעניק להם חסד גדול שמגיע, ממש כמו אדם שמוצא מציאה.
דברי הימים ב, פרק ט״ו, פסוק ד׳
וַיָּ֙שׇׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.