חשבתם פעם מה קורה למדינה שלמה כשהיא נשארת פתאום בלי מנהיג? זה בדיוק מה שקרה בממלכת יהודה. המלך אחזיהו נאלץ לברוח, והפסוק מספר שהוא היה מִתְחַבֵּא, כלומר מסתתר בשומרון מפני יהוא ואנשיו. לבסוף הם מצאו אותו, הביאו אותו אל יהוא, ושם הוא איבד את חייו.
למרות הסוף העצוב, הפסוק ממשיך ואומר וַיִּקְבְּרֻהוּ. יהוא הרשה לעבדים של אחזיהו לקחת אותו לירושלים ולקבור אותו בכבוד יחד עם משפחתו. למה הוא זכה לכבוד הזה? הפסוק מסביר שהוא היה בֶּן יְהוֹשָׁפָט. האמת היא שיהושפט היה הסבא שלו ולא אבא שלו, אבל נכד נחשב ממש כמו בן. בגלל שיהושפט היה מלך צדיק שעשה את רצון ה', הזכות המיוחדת שלו שמרה על הנכד שלו ודאגה שיקבל קבורה מכובדת.
אבל מה קרה לממלכה עכשיו? הפסוק מתאר מצב שבו וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה, כלומר למשפחת המלוכה לא נשאר כוח להמשיך לשלוט. הילדים שנשארו במשפחה היו קטנים מדי, ולא היה אף מנהיג בוגר שיכול היה לשמור על המדינה. החולשה הגדולה הזו, יחד עם חוסר האונים של הצבא, היא שסללה את הדרך לעתליה לתפוס את השלטון בכוח.